מרחב מוגן

המרחב המוגן הדירתי, או בשמו המוכר יותר, הממ"ד, מהווה את הפיתרון האולטימטיבי למיגון מפני נשק תלול מסלול (תמ"ס), טילים ארוכי טווח, ומתקפות באמצעות נשק לא קונבנציונאלי (אב"כ).
בשנת 1992, לאחר מלחמת המפרץ, נחקק "חוק הממ"דים" (ע.ע "חוק התגוננות אזרחית"), שהינו נקודת מפנה במדיניות ההגנה על אזרחי המדינה ולפיו בכל דירה או בית חדש שנבנים, קיימת החובה, כמו גם הצורך, לבנות חדר ממוגן אשר יאפשר לדיירים להתמגן בעת מתקפה כאשר זמן ההתרעה אינו מספיק על מנת לאפשר להם להגיע למקלט.

מאז, בכל תכנון של מבנה חדש, וכחלק בלתי נפרד ממנו, הממ"ד מהווה את אחד מחדרי הבית והוא תנאי הכרחי לקבלת היתר בנייה מכל סוג שהוא.
בשנת 2010 נוספה תקנה חדשה לחוק אשר באה לענות על הצורך בהתגוננות מפני נשק ביולוגי-כימי (אב"כ). תקנה זו מחייבת התקנה של מערכת אוורור וסינון אוויר.
במבנים אשר נבנו לפני חקיקת החוק, קרי – לפני שנת 1992, לא תמיד ניתן יהיה למצוא חדר מוגן. אלה שמעוניינים להוסיף לבתיהם חדר שכזה יצטרכו לעבור תהליך הכולל מספר שלבים על מנת לקבל אישור ולהוציא את הבנייה לפועל.

ממה בנוי הממ"ד:
הממ"ד הינו חדר אשר עשוי מקירות בטון וברזל בכמות גדולה מאוד (על מנת לסבר את האוזן, ניתן לומר כי ברזל הממ"ד מהווה יותר מ-10% מכלל הברזל המושקע בבית הכולל את היסודות, הרצפה והגג, בהחלט כמות משמעותית).
אופן בניית הממ"ד בא לתת מענה בפני 2 סוגים עיקריים של מתקפות: האחת קונבנציונאלית (טילים) והשנייה בלתי-קונבנציונאלית (כימית).

בזכות קירותיו העשויים מבטון ובזכות אופן פריסת הברזל ברצפה, בקירות ובתקרה, נוצרת התנגדות לכוחות פגיעה עוצמתיים המגיעים מבחוץ כלפי פנים. כיסוי הממ"ד בחלקו הפנימי נעשה ע"י טיח ייעודי ובשכבה דקה מאוד, ונמרח באופן הדבקה מיוחד וחזק מאוד על מנת שישאר יציב על הקיר ולא יתפרק ממנו בזמן פגיעה. נוסף על כל זאת, הממ"ד כולל דלת הדף וחלון העשוי פלטות ברזל שנועדו גם הן להגן מפני הדף. כל זאת יגנו על השוהים בממ"ד בזמן של מתקפת טילים.
בנוסף, על הממ"ד להיות אטום מפני חדירת גזים מבחוץ, קרי – מתקפה כימית. לצורך אטימת הממ"ד ישנם אביזרים יעודיים הכוללים חלון אלומיניום, דלת אטומה וצינורות תיקניים. כמו כן, יש לדאוג לאטימת צנרת החשמל והתקשורת, איטום המרווחים בריצוף ע"י רובה ואטימת צנרת המזגן.

גודלו של ממ"ד תיקני (על פי חוק) הינו 9 מ"ר, וניתן להגדילו על פי דרישה של בעלי הבית או המתכנן. אך, יש לשים לב, בממ"ד שיעלה על נפח של 36 סמ"ק תידרשו להתקין מערכת סינון אב"כ גדולה יותר ובעלות גבוהה יותר.

מערכת סינון אב"כ ומזגנים:
בהנחיית פיקוד העורף, יש להתקין בממ"ד מערכת סינון אב"כ אשר מאפשרת לאנשים השוהים בממ"ד בזמן התקפה, לשהות בו ללא הצורך בחבישת מסכות אב"כ.
ניתן להתקין בממ"ד מזגן. המזגן אינו פוגע באטימות הממ"ד וזאת בזכות היכולת לבודד את הצנרת ולהגן עליה מפני חדירת חומרים רעילים בעת מתקפה כימית. עם זאת, יש לשים לב כי התקנת מזגן בממ"ד אינה פותרת את הצורך בתחלופת אוויר בחדר האטום.

שימושי הממ"ד:
מעבר לחדר מוגן, בזמן שגרה, נעשים שימושים שונים בממ"ד בבתים שונים: יש המשתמשים בו כחדר שינה נוסף או חדר עבודה, יש כאלה המשתמשים בו כחדר ארונות וכד'.

בדיקות מעבדה לממ"ד:
1. בדיקת בטונים לממ"ד: כל אלמנטי הממ"ד (רצפה, קירות ותקרה) יעברו בדיקות חוזק לבטון ע"י מעבדה מוסמכת לבדיקות בטונים. בממ"ד – דרישת הסף עבור חוזק בטון הינה 30 מגה-פסקל ואינה ניתנת להחלטת המהנדס.
2. בדיקת אטימות: אחת מהבדיקות שיש לבצע ע"מ להבטיח ולוודא שבזמן חירום הממ"ד יהיה תקין, תיקני ומוכן לשימוש. בבדיקת האטימות מחפשים ליקויים בפתחי איוורור (כולל מסגרת הדלת והחלון), בודקים את האטימות של צנרת המיזוג במידה וקיים מזגן וכד'. הבדיקה מתבצעת ע"י מעבדה מוסמכת לבדיקת מערכות הבניין.
3. בדיקת טיח: בודקת את עובי הטיח וחוזק הדבקתו לקירות הבטון, טיח עבה או בעל כושר הידבקות חלש ידרוש מקצה שיפורים.

ישנן בדיקות נוספות שאינן נדרשות לרוב כמו שליפת צבע וגרירת כנף החלון.

Comments for this post are closed.